ישנן לא מעט מחלות כיום שלא היו קיימות או שלא היוו בעיה לאורך ההיסטוריה. הבולטת ביותר היא השמנת יתר האחראית לאחוז גבוה מאד של מקרי המוות כיום בעולם. ישנן גם מחלות כרוניות, כגון סכרת, מחלת קרוהן ומחלת קוליטיס כיבית, שלא היו קיימות בעבר; יותר מכך, הן גם כמעט ולא קיימות במקומות כגון אפריקה. מחלות אלה מזוהות ביותר עם העולם המערבי בפרט, ועם מדינות מפותחות בכלל. מקובל כיום לקשור בין מחלות מסוג זה לבין אורח החיים בעולם המערבי ולתזונה התעשייתית הנפוצה בו כיום.

לאור העובדה שמחלות אלה לא היו קיימות או לא היוו בעיה (היו אנשים שסבלו מהשמנת יתר בעבר, אולם הם לא ייצגו מגמה כללית, והשמנה כלל לא נתפסה כמגפה כפי שרבים רואים אותה כיום) לאורך ההיסטוריה, ישנם רבים כיום הגורסים כי שינוי בתזונה או באורח החיים עשוי להועיל במיגור מחלות מודרניות אלה. דוגמא לכך היא דיאטת פליאו (Paleo Diet) – הדבקים בדיאטה זו חדלים מאכילת מזונות מעובדים כגון שימורים, מוצרי חלב דלי שומן, מזונות עתירי סוכר, דגנים ועוד. במקום זאת, הם מקפידים על אכילת מזונות מן החי כגון בשר, עופות, דגים וביצים; אכילת ירקות ופירות וכן עלים ירוקים וירקות שורש; מוצרי חלב שמנים יחסית עם אחוזי שומן של 25% ומעלה, וכן אכילת אגוזים ושומנים טבעיים אחרים מהחי והצומח.

ההיגיון העומד מאחורי דיאטה זו הוא שבני אדם התפתחו והתאימו עצמם אבולוציונית למזונות מסוגים אלה, שהיו זמינים להם, ולכן אלו הם המזונות שעלינו לאכול. מזונות מעובדים הם חדשים מאד, ומערכות הגוף שלנו אינן מותאמות למעשה לתפריט מזונות מודרניים ומעובדים. כיוון שבני אדם אינם מותאמים למזונות אלה, הם מפתחים מחלות כגון השמנת יתר, סכרת ומחלות לב; וכן מחלות מעיים, כגון קרוהן וקוליטיס, ומעבר לדיאטת פליאו, או לדיאטות מקבילות ודומות, יפחית בשאיפה את התפשטותן של מחלות אלה.

הסתכלות זו מעלה תחושה כי בני אדם קדמונים, וכן אנשים שלאורך ההיסטוריה אכלו ישירות מהשדה או מן החי, היו בריאים יותר מבני אדם כיום, שצורכים יותר מזונות מתועשים ופחות מזונות טבעיים. האם אכן כך היה? בחינה קצרה של תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה מצביעה כי בעבר בני אדם חיו בממוצע הרבה פחות ממה שחיים היום. ובכן, אם הם אכלו בצורה בריאה יותר מדוע הם חיו הרבה פחות? התשובה לכך טמונה במחלות זיהומיות ומגפות שהתפשטו בקני מידה גדולים מאד, וכן במחסור חמור בתנאי סניטציה בסיסיים נאותים.

לאורך ההיסטוריה יש תיעוד של לא מעט מגפות שהתפשטו מהר וגבו מיליוני קורבנות. דוגמא לכך ניתן למצוא במלחמה הפלופונזית שהפגישה בין אתונה לספרטה במאה ה-5 לפני הספירה. במהלך המלחמה ככל הנראה התפשטה מגפה בצד האתונאי, אשר פגעה קשות בצבא האתונאי ובאוכלוסיית העיר, ובכך הייתה בעלת השפעה רבה על יחסי הכוחות במלחמה. אחת המגפות הידועות ביותר בהיסטוריה היא המוות השחור שהכה בעולם במאה ה-14. מקובל כיום לזהות את המגפה השחורה עם מחלת הדבר. המחלה התפשטה מסין ועד אירופה, והביאה למותם של עשרות מיליוני בני אדם. ההערכות הן כי באירופה מתו בין רבע לחצי מאוכלוסיית היבשת – מעל 20 מיליון בני אדם. דוגמא נוספת, בולטת ביותר, להתפשטות מגפות קטלניות, הייתה בעקבות גילוי העולם החדש. האירופאים הביאו איתם מחלות מהעולם הישן אל העולם החדש, דרך חיותיהם, ספינותיהם ואף על גופם. ילידי אמריקה מעולם לא נחשפו למחלות אלה, ועל כן לא היו להם שום מנגנוני הגנה טבעיים כנגדן. כתוצאה מכך נהרגו מיליונים רבים של בני אדם, ובמקומות מסוימים נמחקה כל האוכלוסייה המקומית או קרוב לכך.

אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת המחלות על העולם החדש הייתה בכיבוש האימפריה האצטקית. הרנאן קורטז הגיע עם כמה ספינות וכמה מאות אנשים לחופי האימפריה האצטקית ב-1519. בתוך שנתיים הוא השלים את כיבוש האימפריה והכניע את המקומיים – שנחשבו לאימפריה בעלת אוכלוסייה של מיליוני אנשים – עם כמה מאות חיילים בלבד. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שתרמו לניצחונו היה התפשטות של אבעבועות שחורות בקרב האצטקים. מקור המגפה היה ככל הנראה באחד מחייליו של קורטז, והיא חיסלה בתוך זמן קצר המוני בני אדם ולמעשה פוררה את האימפריה האצטקית. אחת המגפות המודרניות הידועות ביותר הייתה מגפת השפעת הספרדית, אשר התפרצה לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה והרגה גם היא, בתוך זמן קצר מאד, עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם.

מעבר למגפות אלה, תמותת תינוקות הייתה גבוהה מאד לאורך ההיסטוריה והשפיעה רבות על תוחלת החיים הנמוכה. ההתקדמויות המשמעותיות בעולם הרפואה, שהביאו להשתלטות ואף למיגור של מגפות אלה, הן מעל לכל המצאת החיסונים, האנטיביוטיקה והמודעות להיגיינה בסיסית. כך ירדה תמותת התינוקות והשתפרה לאין שיעור ההתמודדות עם מגפות. לדוגמא, בעבר לא הייתה מודעות לחשיבות של שטיפת ידי רופאים סביב ביצוע ניתוח, ובין ניתוחים על אנשים שונים, בעוד שכיום נוהגים בזהירות רבה בכל הנוגע להיגיינה בעולם הרפואה ואף בבתים פרטיים.

ניתן להסיק מכך כי תוחלת החיים במאה ה-20 ובמאה ה-21 עלתה מאד הודות להתקדמות עולם הרפואה והמודעות להיגיינה, ופחות בשיפור איכות המזון. אולם, בחלקים גדולים בעולם, ובמיוחד במדינות מפותחות, נרשמה הצלחה בתחום נוסף והוא צמצום שיעורי הרעב. ייצור מזון בשיטה תעשייתית והמונית אפשרה אספקת מזון בצורה יעילה וזולה יחסית לשכבות חלשות, אשר בעבר סבלו יותר מתת-תזונה ואף מרעב. כמובן שרעב עדיין קיים היום בחלקים גדולים של העולם, אולם הוא אינו מקיף כפי שהיה בעבר. עם זאת, מובן שאפשר לטעון כי מיגור הרעב בשכבות חלשות הגיע במחיר של יצירת מחלות חדשות, כגון השמנת יתר, סכרת ומחלות מעיים כרוניות.

קשה להעריך אם לאורך ההיסטוריה, במידה שתוחלת החיים הייתה ארוכה יותר, בני אדם היו מפתחים מחלות הקשורות בתזונה כגון אלו הקיימות היום, או שמא המזון הטבעי והלא-מתועש שצרכו היה מונע מהם את המחלות הללו. מה שבטוח זה שלאורך ההיסטוריה לא הייתה לאוכלוסיית העולם ה"פריבילגיה" לגלות אם וכיצד היו משפיעות עליהם מחלות כרוניות, כיוון שברוב המקרים הם לא זכו להגיע לגיל מספיק. לאורך ההיסטוריה בני אדם לרוב מתו מסיבות טבעיות, כגון זיהומים וחיידקים, בין אם אלו הגיעו במגפה מארץ זרה ובין אם הגיעו כתוצאה מתנאים היגייניים ירודים.

היום ישנם פתרונות רפואיים שהצליחו להתגבר ולמגר מחלות רבות מהעבר, אם לא את רובן (אין היום התפרצויות ענק של דבר או אבעבועות שחורות), אולם נראה כי היום בני אדם סובלים ממחלות שהם הביאו על עצמם כתוצאה מהתפתחותם והתקדמותם בתעשייה, אשר הוכנסה בצורה אינטנסיבית גם לתחום המזון והחקלאות. ככל הנראה, לא רחוק היום בו יגלו איך להתגבר גם על המחלות המודרניות האלה, וכך כנראה תמשיך האנושות ללמוד, להתמודד ולהתגבר על כל אתגר רפואי שייקרה בדרכה בעתיד.

מודעות פרסומת