בזמן שאתם התכנסתם בגוש 7 החשוך להדלקת נר שלישי של חנוכה ולפרידה מירדן (שאכן, עשתה עבודה נפלאה במסגרת הוועד החוגי – תודה!), אני חזרתי לביקור בירושלים שבספרד, הלא היא העיר טולדו. הימים היו ימי "בין כסה לעשור" של הנוצרים – בין חג המולד לבין ראשית השנה החדשה. למרות הרוח המקפיאה והשמש ה"שקרנית", העיר המתה תיירים שנבלעו בסמטאותיה הציוריות ורוויות ההיסטוריה. וכל הדרכים מובילות אל הקתדרלה. צריך לעמוד בתור לכרטיסים, ולעמוד בתור לכניסה, אך ההמתנה משתלמת, כי זהו אחד המבנים הגותיים המרשימים ביותר באירופה. בוודאי בספרד.

מעל אחד השערים של הקתדרלה, בצד הפנימי, שאליו משום מה מגיעים פחות מבקרים – כך זה היה לפחות כשאני הייתי שם – מתנוססת כתובת חקוקה על שיש, שנקבעה שם עוד בסוף המאה ה-15 ושופצה בשנת 1992:

"בשנת 1492, ביום ה-2 בינואר, נכבשו גרנדה וכל ממלכתה על ידי המלכים, אדונינו דון פרננדו ואיסבל, בזמן כהונתו של פדרו גונזלז המכובד מאוד כקרדינל של ספרד. בשנה זו ממש, בסוף חודש יולי, גורשו כל היהודים מממלכות קסטיליה ואראגון וסיציליה, ובשנה שלאחריה, שנת 1493, בסוף חודש ינואר, הושלמו בכנסייה קדושה זו התיקונים של כל הקמרונים, והצביעה והשרטוט, בהיות דון פרנסיסקו פרננדז מקואנקה, המשנה לבישוף של קלטראווה, הקבלן הראשי."

האם היה קשר בין כיבוש גרנדה וגירוש היהודים לבין שיפוץ הקתדרלה? האם הממון של אבותינו, שנשדד מהם עם עזיבתם את מולדתם סייע במימון השיפוץ? ייתכן מאוד שכן. בינואר שוחררה גרנדה וביולי גורשו היהודים.

תמונה.JPG

(בתמונה: הכתובת על אחד משערי הקתדרלה בעיר טולדו)

ובאוקטובר, קולומבוס הגיע לאמריקה.

צמידות האירועים הללו העלתה פעם אחר פעם את שאלת יהדותו של קולומבוס ומעורבותם של יהודים במסע הגילוי. שיטפונות של מילים נשפכו במסגרת הניסיון להוכיח את הקשר בין האולטימטום לעזיבת היהודים, שנקבע לסוף יולי 1492, לבין הפלגתו של קולומבוס מנמל פלוס דה לה פרונטרה (Palos de la Frontera) ב-3 באוגוסט של אותה השנה, ימים ספורים מתום המועד האחרון שהוקצה לעזיבת היהודים. רבים הם אלה הרואים בצמידות זו הוכחה ברורה ליהדותו של קולומבוס או לפחות ליהדותם של חלק מאנשי צוותו. יש אף המוסיפים שתאריך הגירוש חפף לט' באב, זמן מועד לפורענות במסורת היהודית. יתרה מכך, יש אף הטוענים שהיות שהמסע נערך בחודשים אוגוסט-אוקטובר, הימים הנוראים של ראש השנה ויום הכיפורים נחגגו על ידי צוותי הספינות של קולומבוס; ומנגינת "כל נדרי" נישאה מעל הגלים של האוקיאנוס האטלנטי, לראשונה מאז בריאת העולם. יש לזכור שלתפילת "כל נדרי" זיקה חזקה לגזרות השמד בספרד, שכן התפילה באה, בין היתר, לבטל את נדרי האמונה לנצרות שחלק מהיהודים נאלצו לנדור על מנת להציל את חייהם.

קולומבוס 2.jpg

(בתמונה: ציור של קולומבוס על אדמת אמריקה)

נטייה זו "לייהד" את קולומבוס בולטת במיוחד אצל יהודים, אשר פשוט אינם יכולים להתאפק ומנכסים לעם הבחירה כל אישיות משמעותית שלגביה קיים "חשש", ולו הקל שבקלים, שמא בעורקיה זרם דם יהודי. מעניין מה הרבנים האורתודוקסיים היו אומרים על כך.

הפוקד את בניין רבין שבאוניברסיטת חיפה, יכול להתרשם מפסל – מכוער למדי, לטעמו של מחבר שורות אלה – המציג את קולומבוס כיהודי לכל דבר! כיצד אוניברסיטה, האמונה על חקר האמת, ושבה יש חוג להיסטוריה מכובד מאוד, מסוגלת להתהדר בפסל שכל כולו טעות היסטורית? לתורם הפסל פתרונים, כנראה. כך גם, אם למי מכם או מכן יזדמן לבקר במוזיאון ראלי שנבנה על ידי משפחת רקנאטי בקיסריה (נא להצטייד בשמפניה ובסיגרים), יוכל להתרשם מאוסף נאה של אמנות דרום-אמריקנית, אך גם יוכל לראות, שוב, פסל של קולומבוס שלרגליו כתובת המסבירה כי הלה היה מצאצאי היהודים. קולומבוס מופיע בחצר הזאת לצד הרמב"ם, אברבנאל, יהודה הלוי ואחרים מבין מפורסמי תור הזהב של יהודי ספרד.

אז מה בעצם אנחנו יודעים על "יהדותו" של פרויקט גילוי אמריקה?

אלא אם כן יתגלו מסמכים חדשים, סביר להניח שלעולם לא נדע מה היה חלקם המעשי של היהודים במסע ראשון זה אל העולם החדש. אנו יודעים בוודאות שהמתורגמן שליווה את המסע, לואיס דה טורס (Luis de Torres) היה יהודי או יהודי מומר, כפי ששמו המקורי, "יוסף בן הלוי העברי", מוכיח. לואיס דה טורס שלט בספרדית, בפורטוגזית, בעברית, בערבית ובארמית. קולומבוס צירף אותו אל המסע מתוך הנחה שייתכן ובקצה המזרחי של אסיה הוא יפגוש, בין היתר, את צאצאי עשרת שבטי ישראל האבודים, עימם תתקיים התקשורת בשפת עבר, כמובן. מלבד טורס, ההרכב היהודי של הצוות הוא במקרה הטוב ספקולציה, ובמקרה הרע פרי הדמיון. זה כולל גם את קולומבוס, אשר לגביו אין שום הוכחה ממשית לשורשיו היהודיים, גם אם יש מי שהתעקשו בעבר, על בסיס טענות נסיבתיות, לקבוע כי מזרע יעקב היה. ולא היא. קולומבוס היה איטלקי, יליד אזור ליגוריה שבצפון-מערב איטליה. יכול להיות שמצד אמו היו לו שורשים יהודיים כלשהם (מאזור קטלוניה), אך כאמור, אין שום הוכחה ממשית לכך, והוא בוודאי ובוודאי שלא ראה את עצמו יהודי. אדרבא, הוא היה קתולי אדוק.

luis-de-torres.jpg

(בתמונה: לואיס דה טורס. המתורגמן של קולומבוס במהלך המסע)

לעומת זאת, יש לנו מושג טוב יותר לגבי יהודים ונוצרים חדשים, אשר בהיותם מקורבים לחצר המלכים הקתוליים, הן במישור הכלכלי והן במישור הפוליטי, היו מעורבים בצורה ישירה או עקיפה בהצלחת חציית האוקיינוס האטלנטי. התרומה העיקרית של אנשים ממוצא יהודי למסעות הגילוי הייתה בתחומים הפוליטי והכלכלי, כמו גם בתחומי האסטרונומיה, הקרטוגרפיה והניווט. רוב אנשי חצר המלוכה שעודדו את קולומבוס ושתמכו בו מבחינה פוליטית, כלכלית וביורוקרטית היו ממוצא יהודי. שני אישים בולטים ממוצא יהודי בחצר המלוכה מילאו תפקיד משמעותי בפרויקט של קולומבוס. האחד היה לואיס דה סנטנחל (Santangel), שר האוצר, שסבו היה יהודי שהתנצר. סנטנחל היה מודע לסבל שנגרם ליהודים כתוצאה של הגירוש ופעל לצמצומו (ללא קשר לקולומבוס). השני היה גזבר הכתר, גבריאל סאנצ'ס (Sánchez). שני האישים הללו היו מודעים היטב למוצאם היהודי, והיו להם קרובי משפחה שנרדפו בידי האינקוויזיציה.

המסע הראשון של קולומבוס מומן בעיקר על ידי הלוואה של יותר ממיליון maravedíes, סכום שעל איסופו עמל סנטנחל. המסע השני של קולומבוס (1493-1496) מומן באמצעות כספי מכירת רכוש יהודי שנתפס בידי הכתר בעת הגירוש. כדאי לזכור כי את העותק הראשון של המכתב, המגולל את מה שקרה במסעו, מען קולומבוס אל סנטנחל, ואילו את העותק השני של המכתב אל סאנצ'ס. גם יצחק אברבנאל, שמלבד פעילותו הלמדנית התורנית היה מנהל ההכנסות מהשכרת הרכוש המלכותי (סוג של שר אוצר), היה בין אלה שתמכו כלכלית בקולומבוס. בניגוד לסנטנחל ולסאנצ'ס, אברבנאל דבק באמונתו היהודית, ולכן נאלץ לעזוב את ספרד.

אברבנל.jpg

(בתמונה: דון יצחק אברבנאל. תמך כלכלית במסע הגילוי של קולומבוס)

אך המעורבות של יהודים או של יהודים לשעבר אינה מצטמצמת למימון הישיר של המסע או לשתדלנות למענו. במסעותיו, קולומבוס עשה שימוש בלוחות אסטרונומיים ובמכשירי ניווט שהומצאו או פותחו על ידי אסטרונומים יהודים (כמו אברהם זכות). קולומבוס רכש את ידיעותיו בגיאוגרפיה, בין היתר, דרך יצירותיהם של הקרטוגרפים היהודים-קטלוניים המפורסמים, אברהם קרסקס (Cresques) ובנו יהודה.

ויש עוד. מיגל דה אלמזן (Almazan) וגספר דה ברצ'ינה (Berrachina) היו המזכירים האישיים של המלך פרננדו; אלונסו דה לה קבייריאה (Caballería) – מבכירי השלטון באראגון ומקורב ביותר למלך פרננדו; חיימה דה לה קבייריאה – יועצו האישי של המלך פרננדו; פדרו דה לה קבייריאה – יועץ פיננסי אישי למלך פרננדו; חואן קבררו (Cabrero) – אביר האולם המלכותי; דייגו דה דזה (Deza) והרננדו דל פולגר (Pulgar) – יועצים למלך; אלפונסו סאנצ'ס – גזבר ראשי של חצר המלוכה; פרנסיסקו סאנצ'ס – מינהלן מלכותי; ואברהם סניור (Senior) – מנהל ההכנסות המלכותי. כל אלה היו יהודים, יהודים מומרים או צאצאיהם. בהתחשב בבולטותם של אישים אלה, אין ספק שהם השפיעו בצורה כזאת או אחרת על אישור הפרויקט של קולומבוס על ידי המלכים. היו כמובן גם אחרים, לא יהודים ולא מומרים, שגם השפיעו. עם זאת, יהיה זה מרחיק לכת להניח שתמיכתם של האישים ממוצא יהודי בפרויקט הייתה קשורה לעובדה שהם היו ממוצא יהודי, ועל כן אנו ניצבים בפני "פרויקט יהודי".

אך את העובדה הבאה אין להכחיש: במקביל לאירועים גורליים בתולדות עמם (גירוש ספרד), יהודים, יהודים לשעבר וצאצאי יהודים היו נוכחים שם, בחצר המלכים הקתוליים והשפיעו מניסיונם על השליטים בקבלת החלטות, שחודשים ספורים לאחר מכן שינו את ההיסטוריה העולמית.

צעד קטן ליהודים, צעד גדול לאנושות.

האם היה אפוא המסע של קולומבוס "פרויקט יהודי"? התשובה היא לא. זה היה פרויקט שיהודים היו מעורבים בו והשפיעו עליו. אך הם עשו זאת כי היו במוקדי קבלת ההחלטות בזמן הנכון ובמקום הנכון, ולא בשל מוצאם או מוצא אבותיהם.

 

מודעות פרסומת